יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

איך להעביר אפליקציות לכרטיס הזכרון באנדרואיד?



בעלי גלקסי S7? הגעתם למקום הנכון, המדריך למכשיר שלכם נמצא בתחתית הדף.


לא אחת אני נתקל בשאלה כיצד אני יכול להעביר אפליקציות וקבצי מידע לכרטיס הזיכרון?

מטבע הדברים קיימת יותר מדרך אחת. לדוגמא בעזרת אפליקציות יעודיות. לכולן קיים גם תיעוד מלא, אך בו בזמן לא ניתן למצוא ולו מדריך אחד בעברית המסביר כיצד ניתן לבצע זאת.


 מה נדרש לזכור בטרם ביצוע התהליך:

אבעיקרון, התהליך הפיך ואינו יכול לגרום לכל נזק למכשיר. לכן אין גם צורך בפריצת המכשיר או התקנת אפליקציות צד שלישי למטרה זאת. 


ב. קיימות אפליקציות שלא ניתנות להעברה לכרטיס הזיכרון.

ג.כמו כל מדיה מגנטית המשמשת לאיכסון מידע, גם כרטיס הזיכרון עשוי לשבוק חיים בשלב מסויים. ולכן חשוב לבצע גיבוי חיצוני בכל דרך שתבקשו או המוכרת לכם. העברת וגיבוי המידע במחשב, בענן כמו DropBox, Mega, Google Drive, Google Photo, One Drive, Box, Boxee, פלאפון, בזק בינלאומי, בזק (חינמי וללא הגבלת מקום כלל) ועוד ועוד.

ד. חשוב לזכור כי בעת העברת אפליקציות ו/או מידע לכרטיס הזיכרון וכן במהלך העבודה עם טלפון פעיל אין להוציא את כרטיס הזיכרוןן. פעולה שכזו עשויה להביא לידי איבוד המידע !!! יש לזכור כי זהו מצב זהה למצב של שליפת כונן קשיח מהמחשב תוך כדי העבודה עימו. 

ה.במידה ונדרש להוציא את כרטיס הזיכרון, יש לכבות קודם את הטלפון ורק אז לשלוף אותו בזהירות הנדרשת.

ו.  מגרעת או בעיה נוספת הינה שבעת ביצוע העברת אפליקציה לכרטיס הזיכרון אזי תהליך הטעינה של אותה האפליקציה בעת "הפעלה מחדש" או הדלקת המכשיר יתארך במעט, מה שעלול להדאיג ולהבהיל. במקה שכזה יש להמתין עד שהצלמית האפורה עם הכיתוב SdCard"" תחזור לצלמית הרגילה והמוכרת. נרחיב על כך בהמשך.

ז. תהליך העברת האפליקציה, מעביר את רוב המידע של האפליקציה לכרטיס הזיכרון החיצוני ולא את כלל האפליקציה.


שימו לב ! המדריך בוצע על 2 מכשירים שונים לצורך ההדגמה:
1)  מכשיר גלקסי S4 GT I9500 בעל מערכת הפעלה אנדרואיד מסוג Lolipop 5.0.1.
2)  מכשיר גלקסי S2 Plus GT I9105P בעל מערכת הפעלה Ice Cream Sendwitch בגירסת 4.2.2.
במכשירים שונים אולי התפריטים יהיו קצת שונים אבל בגדול הרעיון הוא אותו דבר וכפי הנראה גם רוב התפריטים יהיו באותו השם ובאותה הצורה, הדבר היחיד שיכול להיות שונה זה האייקונים.



מדריך זה מתמקד בשתי נקודות:
  1. הגדרת המצלמה לשמירת תמונות וסרטי וידאו בכרטיס הזכרון באופן אוטומטי.
  2. העברת אפליקציות לכרטיס הזכרון.

1. הגדרת המצלמה לשמירת תמונות וסרטי וידאו בכרטיס הזכרון באופן אוטומטי.

נכנס לצלמית מצלמה ואז ל Settings/הגדרות

* במכשירי גלקסי S2 בחלונית ההגדרות  נגלול ונחפש "אכסון".נבחר ב "כרטיס זיכרון"
החל משלב זה ישמרו כל הצילומים וסרטי הוידאו שבוצעו במצלמת הטלפון בכרטיס הזיכרון.

*במכשירי גלקסי S4 נלחץ על "הגדרות"




 בחלונית הבאה נלחץ על צלמית "גלגל שיניים" מצד ימיןנ גלול ונחפש "אכסון".נבחר ב "כרטיס זיכרון"




החל משלב זה ישמרו כל הצילומים וסרטי הוידאו שבוצעו במצלמת הטלפון בכרטיס הזיכרון.


2) העברת אפליקציות לכרטיס הזכרון:

  • לשימת לב - יש לזכור כי למעשה לא כל האפליקציה עוברת במלואה לכרטיס הזיכרון, אלא רק חלק גדול ממנה. זה נובע מצורת העבודה של מערכת ההפעלה "אנדרואיד", אשר אינה מסוגלת להפעיל את האפליקציה במלואה מתוך כרטיס הזיכרון אלא רק חלק ממנה. זאת להבדיל ממערכת ההפעלה של המחשב הביתי Windows"" אשר מאפשרת ביצוע התקנה מלאה של כל תוכנה בכל כונן שנבחר, אפילו אם הוא כונן חיצוני. 

בשלב ראשון נוריד את "וילון ההתראות" למטה ונלחץ על גלגל השיניים מצד שמאל למעלה


במכשירי גלקסי S2 הגלגל שיניים מצד ימין.

גלקסי S2
גלקסי S4

בשלב הבא נבחר בלשונית "עוד"


גלקסי S2 
גלקסי S4


נלחץ על "מנהל היישומים"


גלקסי S2
גלקסי S4


 נזיז את העמודות שמאלה על מנת שנוכל לעמוד על העמודה "על כרטיס SD" \ "כרטיס SD".


 בעמודה זאת נוכל לראות את כלל האפליקציות במכשיר הטלפון אותן נוכל להעביר לכרטיס הזיכרון. אפליקציות שלא נמצאות על גבי כרטיס הזיכרון מזוהות על ידי "ריבוע ריק" מצד שמאל.

מניסיון אישי, ניתן להעביר את רוב האפליקציות למעט Waze אשר עדיף להשאירו על גבי הטלפון עצמו.


*במכשיר לצד ימין ה-Waze נמצא על כרטיס הזכרון לצורך בדיקות - אך למרות זאת אני לא ממליץ להעביר את האפליקציה לכרטיס זכרון.


גלקסי S2
גלקסי S4

לצורך העברת האפליקציה לכרטיס הזיכרון יש לבחור באפליקציה הרצויה (במקרה שלי אפליקציית פייסבוק) ונלחץ למטה על "העבר לכרטיס SD"

* לצורך הדגמה במכשיר הגלקסי S2, אבצע העברה של אפליקציית התרגום של גוגל לכרטיס הזכרון.

*לצורך הדגמה במכשיר הגלקסי S4, אבצע העברה של אפליקציית הפייסבוק לכרטיס הזכרון.

גלקסי S2
גלקסי S4
 עם תחילת תהליך ההעברה במכשירי גלקסי S4 תופיע במקום "העבר לכרטיס SD"  המילה "מעביר".
ובמכשירי גלקסי S2 תופיע המילה "נע"

בשלב זה לא ניתן יהיה לעצור את התהליך וכל שנותר זה להמתין לסיום התהליך האורך בדר"כ מספר דקות, כתלות במהירות הכרטיס, מהירות המכשיר, גודל הקבצים וכו'.



גלקסי S2
גלקסי S4
בסיום תהליך ההעברה תהפוך המילה "מעביר" \ "נע" ל:
"העבר לשטח האחסון של המכשיר" או " העבר לשטח האחסון של המכשיר"


גלקסי S2
גלקסי S4


בסיום, ולצורך בדיקה שהכל עבר כנדרש מומלץ להפעיל את המכשיר מחדש, תוך וידוי שהאפליקציה נטענת זמן קצר לאחר הדלקת המכשיר וזאת בעזרת הסמן של כרטיס הזיכרון האפור שיופיע במקום האפליקציה על המסך או על ידי המילה Loading. זאת במקרים בהם מותקנת אפליקצית ערכת נושא אשר משנה את מראה מסך המכשיר כפי שניתן לראות בתצלום המצורף



ספרו לי האם הייתם מעדיפים מכשיר עם הרבה איחסון ללא אפשרות לכרטיס זיכרון או לחלופין הייתם מעדיפים להשתמש בכרטיס זיכרון?

אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות,


להלן מדריך מצולם:

"איך להעביר אפליקציות לכרטיס הזכרון באנדרואיד?"








להלן מדריך מעודכן למכשירי גלקסי S7:

יום שני, 14 בדצמבר 2015

איך להקים מוקד תמיכה? - Help Desk

Image courtesy of Stuart Miles at FreeDigitalPhotos.net

הערה: המאמר כתוב בלשון זכר, אך מכוון לשני המינים.

לקוראי הנאמנים והיקרים

במידה והגעתם לקריאת מאמרי זה, אזי סביר כי החברה או בית העסק אותו אתם מנהלים גדל ובתוך כך זיהיתם את הצורך בהקמת או הגדלת מערך תמיכה למשתמשי הארגון.

ואם כך הדבר, אפתח באיחולי מזל טוב על הצלחתכם לפתח ולהגדיל את החברה או בית העסק שלכם ובתוך כך גם את רווחיו.

ברשותכם זה לא אתמקד במאמרי זה בנושא הכספי ובהשקעה הנדרשת להקמת מוקד תמיכה אלא בעצם תהליך ההקמה תוך שאיפה ככל שניתן למוקד "מושלם". וגם לא מנקודת מבטו של מנהל או ראש הצוות, אלא מנקודת מבטו של נציג התמיכה. כל זאת בשל העובדה שלאיש מלבד חברות המתמחות בנושאים אלו כמעט ואין מושג כיצד אמור מוקד תמיכה להיראות או להתנהל. כיום כל חברה מנסה להציג את הדרך שלה כ"הכי נכונה". אך מה שיכול להיות נכון לחברה אחת אין בהכרח שיתאים לאחרת. ולכן חשוב מאד לבחור בנציג תמיכה כשה שניתן יהיה להפוך אותו למנהל באותו המוקד אותו אתם מבקשים להקים.

בשלב ראשון חשוב כי נבחין בין שני סוגים של מוקדי תמיכה. זה ה"פנים ארגוני" או בשמו המוכר "
Help Desk" וזה החוץ ארגוני, אשר נמצא לרוב אצל ספקיות האינטרנט, חברות הסלולאר וכו'.

השוני יבוא לידי ביטוי בגבולות הגזרה של התומך, בשעות העבודה של המוקד ובשכר המשולם. מוקד ספקית אינטרנט לדוגמא עובד 24/7, זאת לעומת מוקד פנים ארגוני העובד בממוצע כ 9 שעות ביום.

כמו כן, תומכים במוקד אינטרנט או סלולאר נדרשים לתמיכה ברמה בסיסית בלבד וזאת משום שאין באפשרותם לקחת אחריות על כלל הציוד הנמצא בבית הלקוח. לכן התמיכה תוגבל לדוגמא לציוד החברה כגון דפדפנים ו/או מודמים ונתבים אשר סופקו על ידן. ובמישור התוכנתי לדפדפנים, הגדרת תוכנות דואר אלקטרוני ונושאים הקשורים לכרטיס הרשת של המחשב, גם זה בצורה בסיסית ביותר.
ולהבדיל, תומכים במוקד פנים ארגוני נדרשים לתמוך בכל נושא, הן במישור התוכנתי והן בזה החומרתי במידה והתומך הינו גם טכנאי הארגון. זאת בשל העובד כי כלל הציוד של העובד שייך לארגון ועליו חלה אחריות לתקינותו.

המשך המאמר מתמקד בהקמת מוקד תמיכה פנים ארגוני – Help Desk.

אז מה נדרש למעשה על מנת להקים מוקד תמיכה שכזה?

1. כוח אדם - קבלת החלטה לגבי מספר העובדים הנדרש, לאילו תפקידים ומה יהיה שכרם.

א. נדרש לקחת בחשבון שחייב להיות עובד אחד אשר ישמש כראש או מנהל צוות. ובנוסף, האם יהיה עובד נוסף האחראי על ראש הצוות או שהוא ידווח ישירות למנכ"ל החברה? (נהוג לשייך מוקד תמיכה מסוג זה למחלקת המחשוב מה שיגרום לראש הצוות במוקד לדווח ישירות לאדם שאחראי על מחלקת המחשוב בחברה שלכם).

ב. האם קיימת כוונה להקים קו ראשון וקו שני? – קו ראשון מטפל במענה ראשוני ואילו תקלות יותר מורכבות מטופלות על ידי קו שני.

ג. האם קיימת כוונה לייעד את הטכנאים שלכם למתן תמיכה גם כן או לגייס עובדים יעודיים לתמיכת משתמשים בלבד?

ד. האם יהיה עובד ייעודי אשר יקבל, יתעד וינווט שיחות ופניות באימייל למוקד או התומכים יקבלו אותם באופן ישיר?

ה. האם המוקד יתן מענה יזום גם כן? כלומר התומך יתקשר לעובד אשר זוהתה אצלו תקלה או צורך אחר כשדרוד או טיפול תקופתי?

ו. החלטה מושכלת לגבי גובה השכר – חשוב לזכור כי עבודת תומך הינה די קשה, שוחקת, מלחיצה, כפויית טובה, לא מוערכת ובמקרים רבים ממצאה את עצמה די מהר. לכן, גיוס עובדים בעלי ניסיון ומוטיבציה תדרוש תגמול הולם ולעיתים אף דרך מקורית לגרום להם לעבוד בתחום זה. זאת בשל העובד כי בפועל הם לא ילמדו יותר מדי נושאים חדשים ולאחר פרק זמן כלשהו אך טבעי שיבקשו להתקדם. 

2. טיב השירות – איכות, זמני מענה\תגובה במוקד.


מה הוא טיב שירות? בסופו של דבר הינו מדד המאפשר להגדיר את הפרמטרים הבאים:
  • תוך כמה זמן מצופה מנציג לענות לשיחה נכנסת?
  • תוך כמה זמן מצופה מנציג לפתור את התקלה?
  • במידה ומדובר במוקד בו הקריאות נפתחות דרך אתר\תוכנה - מהו זמן התגובה מרגע קבלת הפניה ועד לטיפול בה?
  • כמה פניות התקבלו למוקד התמיכה?
  • כמה פניות נסגרו לאחר טיפול אחד וללא צורך בקריאה חוזרת
  • עד כמה שבע רצון היה הלקוח עם סיום הטיפול בו.
  • האם התקלה נותחה במטרה למונעה אצל עובדים נוספים?
  • האם התקלה הובאה לידיעתם של שאר עובדי המוקד? (למרות שסעיף זה לא נמצא תחת ההגדרה "טיב השירות"  מאוד כדי שיתווסף כחלק מ -"נהלי עבודה")

צורת עבודה זאת מתאימה למוקד בו נמצאים אלפי לקוחות על מנת שניתן יהיה לנתר את פעילות מוקד ולייעלו במידת הצורך.

3. תוכנות\מערכות מחשוב למוקד תמיכה
– עם מה עובדים במוקד תמיכה?
כל מוקדי התמיכה עובדים עם כמה מערכות עיקריות:
  • מערכת לקבלת קריאות (במידה והן לא מתקבלות טלפונית).
  • מערכת לתיעוד הקריאות + אופן הטיפול + זמן הטיפול בהן.
  • פורטל ארגוני ובו הסברים עם תצלומי מסך לפתרון תקלות - ישנן תקלות שהעובד יכול ואף מצופה לפתור בכוחות עצמו. רצוי שעובדים יעדיפו לעשות כך מאשר להתקשר, דבר אשר יקל על עומס המוקד ויאפשר לו להתרכז בתקלות מורכבות יותר (אגב, לא תמיד מדובר בתקלה. פניות רבות הינן בשל חוסר ידע, שכחה ולעיתים אף עצלנות העובד.) 
  • במערכת הטלפוניה חשוב מאוד להתקין מערכת הקלטה במידה וניתן, וזאת לשם לימוד והפקת לקחים אשר יובילו לשיפור תפקוד המוקד ומתן השירות שלו.
  • תוכנה לשליטה מרחוק - חשוב מאוד שתימצא תוכנה שכזו אך בה בעת כזו אשר תאפשר לעובד לאשר השתלטות על מחשבו האישי.
4. "שבירת שיגרה" – שפרו את התומכים.

בחלק גדול מהמקרים אופי וסוג התקלות חוזר על עצמו ורוב היום התומך מוצא עצמו מטפל באותן התקלות ולרוב אף באותה הצורה. לכן, מומלץ ליצור תחומי טיפול שונים לכל תומך, להוציאם לשטח מיד פעם ובשורה התחתונה לוודא שהם חשים כנכס חשוב למערכת ולא כ"סתם מוקדן".
כמנהלים, נסו להביא גם הדרכות על מערכות חדשות בשוק, גם אם הדבר אינו קשור ישירות לעבודה השוטפת. דאגו לאפשר לתומכים הקמה של עמדות ניסוי ולמידה בכמה שתחומים שרק ניתן ובמסגרת זמן סבירה.

חשוב לזכור כי תומכים מרוצים ולא ממורמרים יעבדו עם מוטיבציה גבוהה בהרבה תוך גם השגת תוצאות טובות בהרבה.

5. כלי עבודה – אספקת סביבת עבודה בעלת נגישות טכנולוגית גבוהה.

מומלץ שלא להגביל את התומכים בשעות גלישה באינטרנט. במקרים רבים Goggle עשוי להיות "חברם" הטוב ביותר. מנסיון אישי, קיימים עד היום מקרים בהם ניתן לחפש פתרונות מקוונים תוך כדי שיחת תמיכה עם משתמש. ובמידה ומדובר בחברה אשר אינה  מאפשרת גישה ישירה לאינטרנט ניתן להקים עמדה מקבילה נוספת אשר תקושר לרשת החיצונית. לעיתים ניתן למצוא בחברות בעלות רגישות גבוהה כגון בנקים שני מחשבים לכל עובד, אחד עבור הרשת הפנים ארגונית ואחד לרשת האינטרנט החיצונית. הצורך נעשה קריטי יותר כאשר מדובר בצורך של השתלטות מרחוק, אבל אז בכל מקרה לא ניתן להשתלט על המחשב המסווג ברשת הפנימית.
בנוסף, ועד כמה שניתן מבחינה תקציבית רצוי לדאוג להימצאות מחשבים טובים ומתקדמים, אשר סבירות התקלות בהם נמוכה יותר. למעשה, גם זמנם של התומך והמשתמש עולים לחברה כסף, לעיתים דומה לעלותו של מחשב חדיש יותר.
מומלץ גם לדאוג לגישה קלה לכל ההתקנות, הכלים והדרייברים להם יידרשו התומכים בכל רגע נתון.  להלן מספר דוגמאות נפוצות:
  • תיקייה המכירה את כל ההתקנות לאפליקציות איתם עובדים בחברה.
  • כנ"ל תיקייה המכילה את כל הדרייברים.
  • נהלי עבודה, נהלי התקנה, נהלי שידרוג ותחזוקה.
  • נהלי גיבוי ושחזור של החומר (במידה וזה מתבצע אצל המשתמשים).
  • רשימת כלל נותני השירות בחברה ורשימת מספרי הטלפון של כלל המשתמשים. זאת במידת הצורך ליצירת קשר במקרים של טיפול מתמשך.

בנוסף מומלץ לצייד את התומכים, במיוחד אלו המקבלים את שיחות הטלפון ב"מדונה", אותה אוזניה עם מיקרופון המשחררת את התלות באחזקחת הטלפון או השפורפרת לאורך זמן. חשוב מאד גם בהיבט הבריאותי כמו מניעת כאבי צוואר.

6. דאגו לשדרג את התומכים בחברה – הם אמורים לדעת לפתור כמעט כל תקלה.

מצופה מתומכי החברה להוות את חוד החנית הטכנולוגית בחברה ובתוך כך ליישר קו מבחינת הידע הנדרש במוקד התמיכה. אמנם תמיד יהיו אלו שידעו יותר, אבל לכל הפחות את הבסיס חייבים כולם לדעת ללא יוצאים מן הכלל. על תומכי החברה להכיר את הטכנולוגיות והאפליקציות איתם עובדים משתמשים החברה ואפילו טוב מהם.

במידה וקיימת כוונה להפיץ ולהטמיע מערכת\תוכנה חדשה בחברה, התומכים שלה חייבים להיות הראשונים שיתנסו במערכת. נדרש להעביר להם הדרכות במידת האפשר – חשוב מאוד לקחת מקדם בטחון מספק לרגע שבו יוחלט להפיץ את התוכנה\אתר חדש או כל דבר כזה בחברה.

במידה והדבר ייעשה בדרך הנכונה יהיה לתומכי החברה די בטחון ויידע על מנת להתחיל לתמוך במשתמשים בעת הפצה חדשה לסביבת המשתמשים. (
Production). שהרי מלבד הדרכות פרונטליות וקריאת מדריכים באינטרנט אנשי התמיכה משדרגים את הידע שלהם על ידי פתרון תקלות ומתן מענה לכל דורש.

7. "תחומי אחריות" – הגדרה מוקדמת במה כן תומכים ובמה לא.

א. הגדרה ברורה לקהל התומכים מהם תחומי אחריותם. כדוגמא - מצב בו קיימת תקלת מדפסת. האם על התומך לפרק עד היסוד את המדפסת במטרה לתקנה או  להסתפק בבדיקת שטחית כגון דף תקוע, חוסר דיו, חיבור תקיו לרשת ולחשמל והגדרות הדפסה?

ב. בתקלות תוכנה - על התומכים לדעת באיזה שלב נדרש מהם להעביר את הטיפול לספק השירות או לגורם אחר בחברה כגון אחראי אבטחת מידע או מנהל הרשת. וזאת על מנת שלא לחרוג מחוזה השירות אל מול הספק או מכל תחום אחריות אחר.
ג. בעידן שבו לכל משתמש יש גם טלפון חכם הוא הופך במקרים רבים לכלי עבודה לכל דבר וההתייחסות לגביו בכל תקלה אמור להיות זהה לזה של מחשב או כל פריט חומרה אחר. וכמובן באם מדובר במכשיר טלפון הניתן לטעם החברה ואינו אישי של העובד. או אז על התומך להסביר לעובד שגבול התמיכה הינו בכל הקשור לאפליקציות של העבודה.
ולחילופין, להסיר מטלפון השייך לחברה כל אפליקציה המפריעה או שיאנה קשורה לעבודה השוטפת. זאת גם אם העובד לא יקבל בקלות את רוע הגזירה ואף עשוי לכעוס על התומך עצמו.

לסיכום.

בתום הכרת הנושא על בוריו, תוך הכרה והבנה במשמעות של מוקד תמיכה ומה מצופה מהתומכים ניתן להתחיל ולבצע סקר שוק בנושא המשכורות, לאיזו קהל מטרה יש לפנות במטרה לגייס עובדים מתאימים כגון משוחררי צה"ל או לחלופין בעלי נסיון בתחום המחשוב. מומלץ שלא לפסול מועמדים שעבדו בחנויות מחשבים אשר עבורם זו הזדמנות לקידום ועבורכם כמנהלים זו הזדמנות  "לגדל" עובד ותומך בעלי ידע לא מועט.

ועד בשלב הראשון, מומלץ שלא לרכוש מערכות מיותרות. ניתן למצוא כיום מערכות חינמיות רבות לשליטה מרחוק ולתיעוד קריאות.

לדוגמא ניתן לשקול תוכנה חינמית המוכרת אישית ואשר הוכיחה את עצמה בשם Spiceworks. תוכנה זו יודעת לנהל קריאות ולענות בצורה אוטומטית לדוא"ל המתקבל בעת פתיחת קריאה. כמו כן ניתן גם להריץ דרכה פורטל ארגוני לפתיחת קריאות שירות וגם לנהל דרכה את כלל הארגון.

ובאשר לנושא השליטה מרחוק, אזי כיום אין צורך ברכישת אף תוכנה, שכן בכל מערכת הפעלה קיימת כיום אופציה הנקראת "Windows Remote Assistance" המאפשרת תמיכה מרחוק בצורה מושלמת או לדוגמא תוכנה שנקראת PushVnc (למאמר שלי אודות ה-PushVNC לחץ כאן). אך אם בכל זאת קיימת דרישה למשהו מקצועי יותר, אזי ניתן לבחון תוכנות כגון Radmin  או  Dameware. חשוב רק לדאוג לתוכנות כגון LogMeIn או TeamVeiwer המאפשרות שליטה מרחוק גם על טלפונים חכמים וטאבלטים.

ונסיים בחשיבות ההגדרה לתומכים לגבי סדרי העדיפויות מהיבט המשתמשים. לדוגמא אלו העוסקים בהפעלת מערכת הנוכחות והשכר יזכו בעדיפות על פני משתמש הנתקל בבעיה בשליחת דוא"ל, גם אם מדובר במזכירת המנכ"ל.

בהצלחה.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

איך להתקדם בקריירה למנהל רשתות? - System Administrator


להבדיל ממאמרי הקודמים ובשל העובדה שעבר זמן די רב מאז שכתבתי מאמר טכני עלה בדעתי להתמקד הפעם בנושא לא פחות חשוב מטכנולוגיה, והוא עצם העבודה במקצוע טכנולוגי כלשהו.

בתחום המחשוב קיימים מקצועות רבים, החל מסחר אלקטרוני (קניות ברשת) ועד למנמ"ר (מנהל מערכות מידע). ולכל מקצוע אופי ודרך משלו. בחלקם תדרשו להיות אחראים על נושא פיתוח התוכנה בארגון ובחלקם האחר לטפל בנושאי תמיכה והדרכה של משתמשי הארגון.

לשם הבהרה, ראו בתרשים הבא את חלוקת התפקידים במחלקת המחשוב של ארגון מסויים. מטבע הדברים בכל ארגון המבנה יכול להיראות מעט אחרת.



במאמרי זה אתמקד באחד התפקידים החשובים, והוא מנהל הרשת.

לשם הגדרת התפקיד ניעזר בויקיפדיה:
"מנהל רשת אחראי על האמצעים המרכיבים את רשת המחשבים של ארגון מסוים, ובכלל זה אחראי על ציוד החומרה הרלוונטי, כדוגמת כרטיסי הרשתמודמיםרכזותמתגיםנתבים. מתוקף תפקיד זה, מנהל הרשת מבצע הגדרות והתקנות של ציוד רשת, תחזוקה של ציוד זה, ניטור פעולתו התקינה של הציוד, והתקנה ותחזור של תוכנות המשמשות לניהול רשתות מחשבים.
מנהלי רשת יכולים לעסוק בתכן של רשתות מחשבים חדשות, ובאבטחת רשתות מחשבים, וזאת בהתאם לרמת הידע שלהם, ולתפקידם בארגון בו הם עובדים ובמידת הצורך בכך.
מנהל הרשת הוא בדרך כלל תפקיד "מאחורי הקלעים", אשר לא מעורב ישירות בתמיכה במשתמשים. מנהל הרשת יתמקד בדרך כלל בשמירה וניטור של תקינות תשתיות ה-LAN ה-WAN של הארגון, ובפריסת שרתים. פניות של משתמשים על תקלות ובעיות יגיעו אל מנהל הרשת רק לאחר שאנשי התמיכה לא הצליחו לטפל בבעיה, ולאחר שטכנאי רשת או טכנאי מחשבים לא הצליח לטפל בבעיה. במקומות שונים ישנה חפיפה בין תפקיד מנהל הרשת לתפקידי תמיכה זוטרים יותר, ומנהל הרשת עוסק גם בתחומים אלו."

ישנן חברות רבות המגדירות תפקיד זה בצורות שונות ולעיתים גם בהגדרות מתחכמות במטרה לשלם שכר מועט ביותר. לדוגמא "דרוש טכנאי מחשבים" כאשר המנהל שלו הוא "מנהל מערכות מידע". מה שקורה בפועל זה שאותו "טכנאי מחשבים" בעצם נחשב מנהל רשת\סמנכ"ל מערכות מידע וגם טכנאי מחשבים אך מבחינת העבודה שלו הוא יעשה את העבודה של מנהל הרשת וגם טכנאי המחשבים אך מבחינת השכר הוא יקבל שכר של איש מחשבים פשוט שכן בחוזה העסקתו יירשם "טכנאי מחשבים".
לעיתים ניתן להפוך עובדה זו ליתרון שכן בקורות החיים ניתן יהיה לרשום ובצדק שאתם מנהלי רשתות. כמובן לאחר הוכחה כי אכן עסקתם בפועל בתפקיד של מנהל רשת ללא קשר להגדרה בחוזה העסקתכם.

אז איך בעצם מגיעים לתפקיד מנהל הרשת
הקריירה של מנהל הרשת היא מאוד "פשוטה" מבחינת כמות מקומות העבודה שחובה לעבור עד שתתחילו לחפש את התפקיד הראשון שלכם בתור מנהל רשת, וזאת גם לאחר צורך במספר קורסי הכשרה ובהמשך גם מבחני הסמכה אשר אינם קלים כלל וכלל.
  1. מוקדי תמיכת אינטרנט - התחילו מהמקום שאליו הכי קל להתקבל במידה ויש לכם ידע בסיסי בתחום המחשוב. שלחו קורות חיים לספקיות אינטרנט כמו 012, נטויז'ן או לספקי תשתית כמו בזק או הוט. במקומות כאלה תינתן הדרכה מקיפה אשר ממנה ניתן ללמוד הרבה מאוד בתור אדם פרטי המתכוון לעבוד עם תוכנות ארגוניות כגון  .Outlook בנוסף תפתחו נסיון במתן תמיכה וקבלת מושג בנושאי "נתינת שירות למשתמש\לקוח", נושא חשוב מאד בכל מקום עבודה בו תעבדו בעתיד.
חשוב לזכור כי בכל ארגון תפקידכם ויעודכם הינו לתת שירות טכני לעובדים במטרה לאפשר להם לבצע את עבודתם ללא הפרעה בגין המחשב ומערכות המידע. המחשב כיום הינו כלי העבודה המרכזי שלהם וכל בעיה תגרום לבעיה אשר תשפיע גם על פעילות ויעיות הארגון.
  1.  HD- Help Desk - לאחר תקופה שבה תרגישו כי תפקידכם במוקד התמיכה מוצה (לאחר כשנה וחצי לפחות) מומלץ לחפש תפקיד שונה כגון תומך פנים ארגוני או טכנאי שטח ארגוני. ייתכן ותופתעו לדעת כי בתפקידים אלו תוכלו להתמקצע עוד יותר וברוב המקרים לעסוק בתחומים רבים, החל מהחלפת ספקי כוח והתקנת תוכנות ועד להתקנה\תחזוקה\שדרוג\עבודה שוטפת. כל אלו יגרמו לקפיצת מדרגה משמעותית ביותר עבור הקריירה שלכם.

  2. לימודי- MCSE\MCSA -  זה הזמן הטוב ביותר להשתמש בפיקדון אותו קיבלתם מהצבא. גשו לאחת המכללות באזורכם (המוכרת יותר היא מכללת ג'ון ברייס) ובררו מתי מתוכנן להיפתח בקרוב קורס מנהלי רשתות. הלימודים בדרך כלל פעמיים בשבוע בשעות הערב. במידה ואין לכם תואר ראשון אזי לימודי תעודה מסוג זה ישמשו אתכם רבות, במיוחד בחו"ל. זאת מכיוון שתלמדו חומר רב אשר יעזור לכם ביום יום ובנוסף תעודת ההסמכה אמורה לפתוח בעבורכם דלתות רבות.

    ולאלו מבינכם השואלים עצמם מה זה MCSA\MCSE להלן הפרוש:
    MCSA
     - תעודת Microsoft Certified Solutions Associate הינה הדרגה היותר נמוכה מבין השניים.
    MCSE  - תעודת Microsoft Certified Solution Expert

    קורס שכזה אורך בדרך כלל כ 9-10 חודשים וכאמור הינו חשוב מאד לקידום הקריירה שלכם.
  3. ע' מנהל רשת\איש System - אחד מאלה עשוי להיות תפקידכם הבא, והוא אמור לקדם אתכם מבחינה מקצועית ומערכתית.
    במצב בו אתם אנשי
    System בחברה גדולה או בינונית, כמות המשתמשים והטכנולוגיה בהם תזכו לעסוק תהיה ככל הנראה זהה למה שקורה בשאר מקומות העבודה שלכם, אך הפעם לשם שינוי תקבלו אחריות גדולה בהרבה ובחלק גדול מהמקרים תהוו גם מרכז יידע טכנולוגי מלא עבור כלל משתמשי הארגון. בתפקיד שכזה במסגרת חברה בעלת 400 - 50 משתמשים אתם עשויים לנהל את כלל נושא המיחשוב עם מנהל אחד נוסף בלבד. ובמקרה והחברה עשירה ובעלת אמצעים, עם מנהל נוסף וכן עוד עובד מחשוב אחד בלבד. החל מהתקנת מחשבים חדשים ועד לכל הנדרש. למעשה השמים הם הגבול שכן מבנה ארגון הינו דבר דינמי המאפשר כיום לפעול בצורות רבות ומגוונות.
  4. מנהל רשת - למשרה זו שאפתם והנה מימשתם ואתם עובדים בזה. זכרו להתמקצע בכל נושא, אל תחחשו לשאול שאלות ולחקור כמה שיותר. גוגל אמור להיות חברכם הטוב. צרו במקביל כמה שיותר קשרים בתחום עיסוקכם ונסו להגיע לכנסים של מנהלי רשתות.
    נצלו את התפקיד שלכם על הצד הטוב ביותר.
מכאן ואילך הכל תלוי אך ורק בכם. באם תבקשו להמשיך לתואר ראשון, לשדרג את ההסמכות שלכם או להיות עצמאים. זכרו שהכל אפשרי כל עוד אתם מתמידים. כל ההתחלות קשות, אך בהמשך הדרך תחושו גאווה גדולה וסיפוק רב.

בהצלחה !